קצת על עצמי

מאז שאני זוכרת את עצמי, וזה ממש פיצית, אני עצמאית בשטח. חייה את חיי מתוך הקשבה לקצב פעימות הלב שלפעמים היו לאתגר לא קטן עבורי במסלולי החיים. אך מבחינתי אין כמו ניסיון בשטח, שבעצם, אני זו שתמיד חלמה על להיות קרבית, ואם לא בצבא אז לפחות בחיים.

אמא לטהר החברה הכי מיוחדת שלי נערה שרק ללמוד ממנה עולם. ורק על היחסים שלנו אוכל לכתוב כרכים.

אני שגדלתי בצריף מעץ, כזה של פעם, עם שני חדרים ושירותים מחוץ לבית, ארבע ילדים בחדר אחד ושתולעי המשי והצבים היו כחיות המחמד שלי, ושאת שעות אחה"צ הייתי מבלה עם אחיותיי ואחי על עצי ההדרים, ובעונה מטפסים ואוכלים מעצי התותים שהיו ממש בחצר הבית.  גדלתי בבית עם אמא מסורה לילדיה ואבא שעובד רב שעות היממה לפרנס ולבנות את בית החלומות שלו במו ידיו.  זוכרת את הפעמים הראשונות שבהם הייתי חוזרת מביה"ס, הייתי אז רק בת 6, מתיישבת לידו מתבוננת וסופגת, כך היה במשך שנים. ואלו לימים היו השיעורים הטובים ביותר שלמדתי בתחומי.   עם השנים הייתי נכנסת לכל מרחב ומהנדסת אותו מחדש לפוטנציאל המקסימאלי שלו, הייתי סורקת  הכל כמו סוכנת בסי.אי איי צורבת את המידע במוח ומיד מוציאה לביצוע. בשנייה שהייתי בכוחות עצמי, מיהרתי לפרוש כנפיים ולחוות עולם, טיילתי בכל הזדמנות שיכולתי בארץ ובעולם, התגוררתי בארצות שונות והעשרתי את עצמי בתחומים שונים,בהם נכללים, עבודה עם ילדים, נגרות, עיצוב חופות ואירועים, איפור כלות, בכל תחום שעניין אותי.

היום ,אחרי אין סוף של ניסוי ותהייה ממסעותיי הרבים בעולם ובדרך חוויות הנפש, בחרתי מקום אחד, כזה שעושה לי טוב על הלב שעושה טוב לביתי ולאהובים שלי, 

היום אני בוחרת ליצר עבורי ועבור ביתי את הבית.